<h1>פסקי ר"י מקורביל</h1>
<h2>דף לה.</h2>
עוד משמו. מאלמנה שלא תבעה ולא נשבעה על כתובתה, אם יכול בן אחד שיש לה ליקח משלה בלא רשותה. והשיב, דמותר כל זמן שלא נשבעה.
<h2>דף עה:</h2>
עוד משמו. שמצוה לשכיב מרע שנתן גט לאשתו לומר כן, הרי זה גטך אם מתי מחולי זה יהיה גט, ואם לא מתי מחולי זה לא יהיה גט, ואם יהא גט הרי את מגורשת ממני ומותרת לכל אדם.
<h2>דף פג:</h2>
נשאל לרב, מאשה שנדרה מלאכול אם לא יפר לה בעלה, ובעלה הלך חוץ למדינה, וכשהלך הזהירה שלא להתענות, ושאלו כיון שלא הזכירה זמן אם רבנים יכולים להתיר לה. והשיב שמאותה טעם אין יכולין להתיר, אלא כיון שבעלה גילה דעתו שאין רצונו שתתענה, יכולין להתיר בחיי בעלה אע"פ שאינו לשם.
